תאי גזע המופקים מדם שמקורו בחבל הטבור יעילים לטיפול בחולי לוקמיה ולימפומה, אבל במנה של דם טבורי אין מספיק תאים כדי לטפל במבוגרים. שתי חברות ישראליות פיתחו שיטה שמאפשרת לתאים להתרבות, ולהישאר יעילים
תחושה של תקווה מלווה בשבועות האחרונים את משפחתה של עמית קדוש, הילדה שהמאמץ להציל את חייה הוליד בינואר האחרון את המבצע הגדול ביותר לאיתור תורמי מוח עצם שנערך בישראל. במבצע נאספו 62 אלף דגימות דם, ולמרות זאת לא נמצא תורם מתאים לקדוש, כיום בת שש, החולה בסרטן הדם (לוקמיה).
רופאיה של קדוש החליטו לא להמתין עד שיימצא תורם מוח עצם, והיא הוטסה לבית החולים של אוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה, שם הושתלו בגופה תאי גזע שמקורם בדם טבורי. זהו דם המופק מחבל הטבור של הילוד ומן השליה. הדם הטבורי הוא מקור לתאי גזע - תאים שטרם עברו התמיינות לרקמה מסוימת, שיכולים לשמש לטיפול במחלות שונות.
בתחילת ספטמבר התבשרה משפחת קדוש כי תאי הדם הטבורי נקלטו באופן מלא בגופה של עמית, ובשבוע שעבר היא שוחררה מבית החולים. "נצטרך להישאר פה עד כמה חודשים, ואנחנו מקווים לשוב ארצה לקראת פברואר", מספר אביה, יובל קדוש.
מקור התקווה שחשים בני משפחתה של עמית קדוש ורופאיה הוא פיתוח טכנולוגי, המאפשר להשתמש בדם טבורי לטיפול בילדים חולי לוקמיה ולימפומה (סרטן במערכת הלימפה), במקרים שלא נמצא תורם מוח עצם מתאים גם לאחר חיפוש במאגרים הקיימים ברחבי העולם. אולם במקביל, חוקרים במעבדות שונות עושים מאמץ להרחיב את היריעה ולאפשר שימוש בדם טבורי גם במבוגרים.
ריבוי בלי חלוקה
פריצת דרך בכיוון זה רשמו בימים אלה החברות הישראליות "גמידה-סל" (Gamida Cell) וטבע, שטכנולוגיה שפיתחו איפשרה, לראשונה, השתלה מוצלחת של דם טבורי בחולה מבוגר בישראל. ההשתלה, שתוצג מחר בכנס מדעי בהרצליה, היתה בחולה לוקמיה בשנות העשרים לחייו מירושלים, שלא נמצאה תרומת מוח עצם שהתאימה לו. ב-1 באפריל הוא עבר השתלה של דם טבורי, באמצעות הטכנולוגיה הישראלית החדשה המאפשר להתגבר על המכשול המשמעותי ביותר להשתלת תאי גזע מדם טבורי במבוגרים - המכשול הכמותי.
"דם מחבל הטבור עשיר בתאי גזע", מסביר פרופ' ארנון נגלר, מנהל המערך ההמטולוגי ובנק דם חבל הטבור במרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר. "הבעיה היא שהנפח של מנת דם כזאת מוגבל". נגלר, שביצע את השתלת הדם הטבורי הייחודית, מוסיף שחולים מבוגרים זקוקים לכמות גדולה של תאי גזע, בהתאמה למשקל גופם. רוב החולים המבוגרים לא יפיקו תועלת מהשתלה של מנת דם טבורי בודדת, שמכילה רק תאי גזע ספורים.
השיטה ש"גמידה סל" וטבע פיתחו בשבע השנים האחרונות נחשבת אחת המתקדמות בעולם. כיום היא נבדקת בניסויים קליניים בבני אדם), במסגרת ההליכים לקבלת אישור ממינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). בניסויים משתתפים חולי סרטן מגיל 12 עד 55 ב-26 מרכזים רפואיים בארצות הברית, בספרד, באיטליה, בהונגריה ובשלושה בתי חולים בישראל - שיבא, רמב"ם והדסה עין-כרם. הניסויים אמורים להסתיים בתחילת 2011.
פרופ' נגלר השתיל את הדם הטבורי בחולה הישראלי, לאחר פעולות שנועדו להרבות את תאי הגזע במנת הדם. "תאי דם טבורי מתחלקים באופן מרשים, אבל בעקבות החלוקה הם מאבדים מיעילותם", מסבירה ד"ר יעל מרגולין, מנכ"לית "גמידה סל". "האתגר הוא להרבות את התאים באופן יעיל, ולשמר את תכונותיהם כתאי גזע בלי שיתמיינו ומבלי שיאבדו מסגולותיהם".
החברה של מרגולין וטבע פיתחו מוצר, המכונה StemEx, שמאפשר לתאי גזע להתרבות בלי להתמיין. כך נשמרת יכולת הריפוי שלהם. הפיתוח מבוסס על גילוי, שהורדת כמות יוני הנחושת בתאי הגזע מאפשרת לתאים להתרבות בלי לעבור מיון. "תאי גזע הם כרבע אחוז מכלל התאים במנת דם טבורי. בשיטה שלנו הם מתרבים עד שהם מהווים 25% מכלל התאים", אומרת מרגולין.
קשיי קליטה
סרטן הדם היא מחלה שבה מותקפים מנגנוני הייצור של תאי הדם, המצויים ברקמת מוח העצם (רקמה בחלקה הספוגי של העצם). השיבוש במנגנונים אלה גורם להתרבות מואצת של תאי דם ממאירים. התאים הממאירים מחליפים בהדרגה את תאי הדם הבריאים ופוגעים בתפקודים החיוניים של תאי הדם בגוף.
השתלתם של תאי גזע בריאים ובעלי יכולת התחלקות גבוהה, המצויים במוח העצם או בדם טבורי, משתילה במוח העצם מנגנון חיסון של תורם בריא. בחולים מסוימים מנגנון החיסון המושתל מסוגל לזהות את התאים הסרטניים במערכת הדם ולפעול לחיסולם. עד כה בוצעו בעולם כ-20 אלף השתלות של דם טבורי, ובכל שנה מבוצעות כ-2,000 עד 3,000 השתלות כאלה.
לדם טבורי כמקור לתאי גזע לריפוי חולי סרטן יש יתרון עיקרי אחד על מוח עצם: ההתאמה הנדרשת בין רקמות התורם לרקמות המושתל אינה צריכה להיות מלאה כמו בתרומת מוח עצם. עם זאת, קצב הקליטה של דם טבורי בגופם של המושתלים אטי בהשוואה למוח עצם, וסיכויי הקליטה שלו הם כעשירית מסיכויי הקליטה של מוח עצם.
זו אחת הסיבות לכך שהמטולוגים עדיין מעדיפים השתלת מוח עצם על פני דם טבורי. סיבה נוספת היא הסיכון הנמוך יחסית לתמותה בהשתלת מוח עצם. מאה ימים לאחר ההשתלה, הסיכון לתמותה של חולי לוקמיה שעברו השתלת מוח עצם תוך דיכוי של המערכת החיסונית הוא ארבעה אחוזים. הסיכון לתמותה לאחר השתלת מוח ללא דיכוי של המערכת החיסונית הוא חמישה עד עשרה אחוזים. הסיכון לתמותה מאה ימים לאחר השתלת דם טבורי, לעומת זה, הוא 20%-30%. "אם נצליח לשפר את יכולת הקליטה של מנת הדם הטבורי, נפחית את התמותה והשתלות דם טבורי יהפכו לכדאיות יותר", אומר נגלר.
יתרון של הדם הטבורי הוא שהסיכוי למצוא תרומה מתאימה של דם טבורי במאגרים בעולם גבוה לפחות פי מאה מהסיכוי למצוא תרומת מוח עצם מתאימה. למרות יתרון זה, במאמר שפורסם לפני כשנה בכתב העת הרפואי "לאנסט" נאמר, כי אין לוותר על בדיקות להתאמת רקמות גם לקראת השתלת דם טבורי.
חברות ומעבדות רבות שוקדות כיום על פיתוח טכנולוגיות נוספות שיאפשרו השתלת דם טבורי בחולים מבוגרים. באחת השיטות, שבה משתמשים בשילוב של שתי מנות דם טבורי, הושתלו מאות חולים בעולם ועשרות בישראל.
בשיטה נוספת משולבים תאי גזע מדם טבורי בתאי מוח עצם שנלקחו מתורם שבינו לבין החולה יש התאמה חלקית בלבד. כן פותחה שיטה המבוססת על שילוב של תאי גזע מהדם הטבורי עם תאים מזנכימליים - תאי גזע בוגרים המופקים מדגימת מוח עצם.
לפי מחקרים עדכניים, בתאים אלה טמון הפוטנציאל הגבוה ביותר לריפוי מחלות, שעד היום לא נעשה שימוש בתאי גזע כדי לטפל בהן. "המקור הטוב ביותר כיום להפקת תאים מזנכימליים הוא עדיין תרומות מוח עצם. עדיין קשה לגדל תאים כאלה מדם טבורי. השימושים הקליניים בתאים מזנכימליים מקדימים את השימושים הקליניים בתאי הדם הטבורי", אומר נגלר. הדרך לשימוש נרחב בדם טבורי לריפוי מחלות קשות עדיין ארוכה.
